ניהול פיננסי בצל משבר הקורונה

 

משבר הקורונה שונה ממשברים פיננסיים אחרים מאז תחילת שנות ה 2000 שגררו תקופות של מיתון או האטה כלכלית כדוגמת, התפוצצות בועת הדוט–קום בשנת 2000, משבר הסאב-פריים ב 2008 ומבצע צוק איתן בשנת 2014.

המשבר גילם מצב ייחודי בו הפעילות העסקית נעצרה בהנחיית הממשלה למשך תקופה מסוימת כתוצאה ממדיניות הסגרים והריחוק החברתי. כתוצאה מכך, במרבית העסקים נצפה במשך פרק זמן כלשהו, תזרים הכנסות נמוך בעשרות אחוזים ביחס לחודשים טרום המשבר, עד כדי אפס מוחלט. לעיתים נצפתה הירידה בתזרים ההכנסות במקביל לסגר ולעיתים גם תקופה ארוכה אחרי, מסיבות שונות. יחד עם זאת, יש לזכור שגם משבר טומן בחובו הזדמנויות עסקיות. עסקים שהתמודדו עם המשבר בצורה מיטבית הגדילו את סיכויי השרידות שלהם ויצאו ממנו מחוזקים עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.

​

מהם הצעדים שננקטו על ידי חברות ועסקים בטווח הקצר על מנת להבטיח שרידות עסקית בתקופת המשבר ולאחריה:

​

הכנסות - יצירת מקורות הכנסה חדשים וביצוע גבייה אפקטיבית.

​​

• זיהוי וניצול הזדמנויות בנישות עסקיות המשיקות לעסקי הליבה. לדוגמא, השקת שרות משלוחים, כל עוד ההכנסה השולית  גבוהה מהעלות הכרוכה במכירת המוצר במשלוח.

• תוספת מוצרים או שירותים שאינם כרוכים בהשקעה חדשה. לדוגמא, מכירת שירותים באמצעות שיחת וידיאו.

• תמרוץ ביקושים באמצעות מכירת קופונים בהנחה, לצריכה עתידית.

• מבצעי מכירות נקודתיים ובלבד שהמחיר מכסה עלות ייצור משתנה או עלות מכר.

• ביצוע גבייה הדוקה ואפקטיבית מלקוחות פתוחים. לדוגמא, פריסת החוב למספר תשלומים ללקוח בכדי לשפר את סיכויי הגביה בפועל של החוב.

• שיפור תזרים הכנסות באמצעות ניכיון שיקים, ניכיון שוברי כרטיסי אשראי, פקטורינג, או ביצוע הגנות מטבע על מנת להקטין תנודתיות של שער חליפין.​​

​​

.הוצאות תפעול – ניתוח ובחינת התייעלות בהוצאות קיימות

​​

• צמצום הוצאות שאינן הכרחיות במיוחד הוצאות קבועות.

• ניצול הקלות שהעניקה המדינה או חברות גדולות כגון: פטור מארנונה לחודשים מרץ -מאי 2020, דחיית תשלומי חשמל, מים וכיוב'.

• ספקים – ניהול מו"מ להורדת מחירי רכש ו/או שיפור תנאי תשלום. ככלל, במיוחד בתקופה זו, עסקים וחברות נמנעו מסגירת חוזים ארוכי טווח במחירים קבועים.

• כח אדם - צמצום כח אדם שאינו הכרחי באמצעות חל"ת, פיטורין או החלפת עובדים בעובדים אחרים בשכר נמוך יותר.

 

השקעות והון חוזר

​

• דחיית השקעות לא הכרחיות בכניסה לפרויקטים חדשים.

• מלאי - הקטנת מלאים, הגברת הבקרה וניהול המלאי.

​​

בנקים

​

• הגדלה זמנית של מסגרות אשראי.

• הקפאת החזר הלוואות עסקיות קיימות למקסימום פרק הזמן שאיפשר הבנק.

​​

מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי

​

• ביצוע הערכת מס מחודשת והקטנת תשלום מקדמות בהתאם לצורך, עד כדי, ביטולן המוחלט במצב של 0 הכנסות.

​​

מימון

​

• מימוש ההלוואה מהקרן בערבות מדינה לנפגעי משבר הקורונה – בחלק מהמקרים שימשה ההלוואה ככרית בטחון עד להתבהרות התמונה העסקית המלאה.

​

​

ככלל, מומלץ בזמן כל משבר עסקי, להימנע מאי תשלום חד צדדי של חוב כדוגמת: מע"מ, הלנת שכר או ביטול שיק לספק שמשמעותם עבירה פלילית ועלולים לגרור בעקבותם הטלת סנקציות על העסק.

​

בנוסף, יש להימנע ממתן שיקים שעלולים להיות לא מכובדים מסיבת א.כ.מ. הנתונים על אי פירעון שיקים נכללים במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, פוגעים בדירוג האשראי של העסק ועלולים להקשות בעתיד על קבלת אשראי מכל סוג שהוא בכלל, או שיתבטאו בריביות גבוהות יותר.